התחלת עבודה עם הכרת תודה - תודה למשהו נעים שקרה לי היום

הכרת התודה יכולה להתחיל כאן ועכשיו. תמיד.

לעתים אנחנו מאבדים את העבודה הזאת, לעתים קשה לנו להתחיל אותה.

התרגיל היום הוא פשוט:

• נסו לראות מהו הדבר הקטן שגרם לכם הנאה היום
• זה יכול להיות מקלחת נעימה
• אוכל טעים
• חיבוק
• חיוך
• וכד'
• וכד'
• אימרו עליו תודה.

נסו לראות האם מדובר בפעולה יומיומית. אולי כזאת שחוזרת על עצמה

אם כן, נסו להגיד עליה תודה מידי יום

• אפשר להגיד תודה כאשר נזכרים בה
• אפשר להגיד תודה כאשר היא קוראת בזמן אמת (עדיף)

שני תרגילים מעניינים לסליחה בעזרת תמונה

תרגיל יפה ששמעתי היום, ועדיין לא תרגלתי אותו

לקחת תמונה של מישהו שיש לנו בעיה איתו (למשל הורים) ומפה יש שני תרגילים:

תרגיל ראשון:

• להגיד לו את כל מה שאנחנו חושבים, רוצים, לא אמרנו וכד'.
• כך כמובן מידי יום (לפי שיטת הצעדים הקטנים)

תרגיל שני

• להגיד לו תודה על כל מה שאנחנו יכולים להגיד לו באותו רגע (לתמונה)
• כך כמובן מידי יום (לפי שיטת הצעדים הקטנים)

להודות על העולם הפנימי (והחיצוני) שאנחנו חיים בו - גם אם הוא לא נוח

כתבתי לא מעט על להגיד תודה לחיי מציאות שונים שקורים איתנו.
בפוסט זה אני רוצה להעלות בפניך את האפשרות לתרגל להגיד תודה מיוחדת לדברים הפחות טובים שקורים לך.

הסברתי בעבר מדוע כדאי להגיד תודה לכל מה שאנחנו רוצים שיקרה לנו. (ארחיב על נושא זה באחד המאמרים הבאים).
גם הסברתי שיתכן שכל מה שקורה איתנו הוא חלק מתוכנית אלוהית

מכאן אפשר לנסות ולהבין שאפשר להגיד תודה לכל מה שקורה איתנו. כל מה שיש לנו בפנים ובחוץ, בטוב וברע הוא טוב. הוא חלק מהתוכנית האלוהית, ולפיכך אפשר להגיד עליו תודה.

כשהתחלתי לעבוד עם הרעיון הזה מאוד נלחצתי. מכיוון שלא ברור היה לי איך הוא עובד: הרי אם אני אומר תודה למשהו שלילי אני אמור להגדיל אותו.
כנראה שיש פה הבט נוסף, שאני אומר תודה, אני מפסיד להילחם בחיים - במציאות, ונותן לדברים לזרום.
יתכן שיש פה דברים נוספים.

אתן דוגמא נוספת: נניח שהלכתי לישון מאוחר כי "בזבזתי את הזמן", לא עשיתי כלום. אני מייחס לאותו ביזבוז זמן כתוכנית אלוהית, ואמר עליה תודה. גם אם אינני מבין מדוע הדברים התרחשו כך, אני אומר עליה תודה. ההשפעות של תרגיל זה מאוד מעניינות.


לפי ניסיוני, כדאי לנסות להודות על כל מה שקורה, עם "דגש מיוחד" גם על הדברים שנחנו לא נוטים להגיד עליהם תודה באופן אוטומטי.
בשביל להדגיש: בתוך התודה אני מתייחס גם למחשבות המכווצות אותי (אני מודה עליהן), בדברים הפחות טובים שקורים לי (אני מודה להן)...

ההשפעה החיובית עשויה להיות גדולה גם אם לא ברור בדיוק כיצד היא עובדת.

אלוהים ברא את את הכל - הכל הוא חלק מהתוכנית האלוהית

בפוסט זה אני רוצה להזמין אותך להרהר באפשרות שכל מה שקורה הוא חלק מהתוכנית האלוהית, או במילים אחרות.. כל מה שקורה הוא לטובה. (ומכאן שאפשר להגיד עליו תודה:)

קראתי את זה פעם גם בספר (אכתוב את שמו בהמשך כי שכחתי).

אולי הכל בא לנו מאלוהים? אולי כל מה שקורה הוא חלק מתוכנית אלוהית?

אם נתייחס לדברים ה"פחות טובים", אז אולי הדברים הרעיון שקורים לנו הם לטובה? אולי הם חלק מהתוכנית האלוהית?

בבלוג הזה כתוב לא מעט על הכרת תודה, אמירת תודה. אמירת תודה לדברים "שלילים" לא סתם.
אני סבור שאם נתייחס לכל מה שקורה כחלק מתוכנית האלוהית נוכל להרגיש אחרת ונוכל גם לעזור לתוכנית האלוהית להתנהל אחרת.

כשאני מתכוון כל מה שקורה אני מתכוון גם למציאות החיצונית וגם למציאות הפנימית.

• למציאות החיצונית כמובן כל האירועים החיצונים לנו, כל מה שקורה לנו ולאחרים וכד'
• למציאות הפנימית אני מתכוון למחשבות, הרגשות, הרהורים, אהבות, תסכולים ודכ' -

אני רוצה להדגיש ששכדאי להתיחס למציאות הפנימית, כל מה שעובר בתוכנו, גם כבריאה של אלוהים. ואם זה בריאה של אלוהים סימן שזהו דבר טוב. (ואם זה דבר טוב אפשר להגיד עליו תודה).

כלומר גם תיסכולים, חששות, וכד' - גם אלה הם חלק מהתוכנית האלוהית, וגם אליהם אפשר להתייחס כדבר חיובי. (גם אם אנחנו לא מבינים את מהותו).

כלומר הרעיון הוא להתייחס לכל דבר פנימי וחיצוני כאל בריאה אלוהית/ תוכנית אלוהית, וככזה להתייחס אליו כדבר חיובי.

החיים מתקיימים בתוכנו

רוב החיים מתקיימים בתוכנו.
אני יודע שזה עשוי להישמע מוזר, אבל רוב החיים מתקיימים בתוכנו.
אנחנו מרגישים, חושבים, יש לנו עמדות כלפי דברים שקורים, אנחנו מתוסכלים, מרוצים, שמחים, מרווחים וכד'.

כמובן שיש קשר לעולם החיצוני, כמובן שאנחנו מושפיעים מאירועים חיצונים ומשפיעים עליהם. יחד עם זאת אנחנו מגיבים לאירועים באופן פנימי, וזה עיקר החיים שלנו.

מטאפורה שימושית שיכולה להיות גם קונקרטית היא לעמוד לנסוע ממקום למקום תוך כדי פקקים.
הפקקים יהיו, ובסוף כנראה גם נגיע ליעדנו. השאלה היא מה קורה איתנו בדרך:

• האם אנחנו מתעצבנים? נינוחים? מרווחים? מרגישים שכל העולם נגדנו? מרגישים שיש לנו זמן איכות עם עצמנו? ועוד...

הפקק במקרה זה כנראה ישאר. היחס שלנו כלפיו הוא השונה.

יש פה רעיון מוכר אבל עם דגש קצת שונה:
הסברתי שהחיים מתרחשים ברגע זה, וגם התייחסתי למחשבות של איך הדברים צריכים להתנהל. בפוסט הזה אני רוצה רק שתהרהר/י בעובדה הזאת שרוב החיים מתקיימים בתוכנו. זה לא משהו טוב, זה לא משהו רע, פשוט ככה זה.

ואם נחזור למטאפורה של הפקק תנועה
נניח שהגענו לפגישה, ואחרנו בגלל הפקק. זוהי העובדה.
אם כל הדרך התעצבנו, התבאסנו וכד', יש סיכוי לא רע שנגיע לפגישה מכווצים, לחוצים וכד', וחשוב יותר נחנו עלולים נרגיש עם עצמנו רע.
אם כל הדרך התרחבנו, קבלנו את המצב ואולי נהנינו ממנו.. יתכן שנגיע לפגשה אחרת במצב שנרגיש איתו טוב יותר. וחשוב הרבה יותר, אנחנו עשויים להרגיש עם עצמנו טוב: עוד רגע של חסד.

המשפט הידוע"הכל צפוי והרשות נתונה" יכול להתפרש בהקשר הזה שכל מה שקורה קורה. ידוע מראש, ההתיחסות אליו היא היא המשמעותית לנו.



הרעיון שאני רוצה לבטא בפוסט זה הוא ההבנה שהחיים מתקיימים בתוכנו. מכאן נובע שיש לנו השפעה, לפחות מסוימת, על החיים שלנו.

להגיד תודה על משהו שלילי - למה זה טוב - תרגיל

כתבתי את התרגיל להגיד תודה על משהו שלילי. התרגיל שאסביר עכשיו הוא תרגיל המשך בנוסף או במקום או אחר. לשיקולכם כמובן.

בתרגיל זה בכל פעם שעולה משהו שלילי, מחשבה שלילית, הרגשה וכד'.. יש להגיד עליו תודה ולאחר מכן לימצוא לו מספר סיבות למה הוא יכול להיות חיובי לחיים שלך.

למשל:
כואבת לי השן - להגיד על זה תודה. ולשאול:
למה זה יכול להיות טוב?

זה יכול היות טוב בגלל ש:

• ככה אני אלך לרופא שינים ואגלה ביות נוספות שיש לי
• זה מעיר אותי לעבוד עם עצמי ולהבין שאני בבעיה ושאני צריך להקדיש יותר זמן לעצמי
• זה נותן לי רעיון טוב לפוסט

כמובן שיש לשים לב שהסיבות לא צריכות להיות אמיתיות, נכונות רק אפשרויות שבאיזה שהוא הגיון עשויות להיות נכונות.

כלומר לשים לב שזה לא בהכרח הסיבות האמיתיות, הגדולות, אלא רק אפשרויות שעשויות לקרות.

(כאן יש קשר לרעיון ש"הכל צפוי והרשות נתונה" במספר מובנים שאכתוב עליהם בהמשך)

לסיכום
להגיד תודה על משהו שנחשב כפחות טוב, ולמצוא לו את הסיבה המתאימה לו.

להגיד תודה על משהו שלילי שקורה לנו

לפני כמה זמן אפף אותי שלא הייתי מרוצה ממנו. מישהו התנהג בצורה שממש העליבה אותי, פגעה בי ועוד.

הרבה התווכחתי איתו בתוכי, כעסתי עליו בתוכי ועוד (לא היה אפשר לדבר איתו).

אחרי שראיתי שהכיוון הזה לא עובד והזמנתי דברים חדשים, פתאום עלה בדעתי התובנה שבעצם הצורה שהוא התנהג אלי ממש התאימה לי. ממש ממש היתה טובה לי.

עד עכשיו אני לא יכול להסביר למה היא טובה לי, למה היא התאימה לי, אבל כשחוויתי/ חשבתי/ הרגשתי את זה משהו בי נרגע, השתחרר והחל להרגיש טוב. משהו בי מאוד רצה שהוא יתנהג ככה.

התחלתי להגיד תודה על ההתנהגות שלו, מבלי להבין אפילו במה דברים אמורים ולמה. התודה עשתה ועושה לי משהו חיובי (גם אם אני לא יודע עדיין להסבירו).

אני מספר זאת מכיוון שזה נתן לי שני רעיונות לתרגילים (ידועים ובכל זאת)

• התרגיל הראשון שלשמו כתבתי את הפוסט הזה הוא פשוט להודות למשהו רע, לא רצוי שקורה לי. מתוך אמונה שאם הוא קורה אז הוא טוב, יש לו מטרה טובה.

קרוב לוודאי שהתרגיל מסלק או משחרר את ההתנהגות לסיטואציה כי הוא מקבל אותה.

בכל מקרה הוא מאוד עובד.

הרעיון להגיד תודה על משהו שלילי, משהו שלא נעים, להגיד עליו כמה זמן תודה (רגע/שעה/ יום/ מידי פעם /תקופה וכד')

להגיד תדוה על הסיטואציה בכל פעם כשהיא קוראת בתוכנו.

התוצאות הן מרשימות ביותר.

ההנחה שכל מה שקורה קורה לטובה היא כמובן יפה, ואפשר לראות את התרגיל כתומך בתובנה הזאת. יחד עם זאת אני לא מציע לעשות את התרגיל במקום להביע רגשות כמו כעס, זעם וכד'. רגשות אלה הם בעיני חשובים להבעה בסיטואציות מסוימות.

(על התרגיל השני אכתוב פוסט מיוחד, שהוא פשוט לעשות תרגיל להודות לכל דבר שקורה לי היום. כל דבר, בין אם הוא טוב, או לא טוב).