להודות על העולם הפנימי (והחיצוני) שאנחנו חיים בו - גם אם הוא לא נוח

כתבתי לא מעט על להגיד תודה לחיי מציאות שונים שקורים איתנו.
בפוסט זה אני רוצה להעלות בפניך את האפשרות לתרגל להגיד תודה מיוחדת לדברים הפחות טובים שקורים לך.

הסברתי בעבר מדוע כדאי להגיד תודה לכל מה שאנחנו רוצים שיקרה לנו. (ארחיב על נושא זה באחד המאמרים הבאים).
גם הסברתי שיתכן שכל מה שקורה איתנו הוא חלק מתוכנית אלוהית

מכאן אפשר לנסות ולהבין שאפשר להגיד תודה לכל מה שקורה איתנו. כל מה שיש לנו בפנים ובחוץ, בטוב וברע הוא טוב. הוא חלק מהתוכנית האלוהית, ולפיכך אפשר להגיד עליו תודה.

כשהתחלתי לעבוד עם הרעיון הזה מאוד נלחצתי. מכיוון שלא ברור היה לי איך הוא עובד: הרי אם אני אומר תודה למשהו שלילי אני אמור להגדיל אותו.
כנראה שיש פה הבט נוסף, שאני אומר תודה, אני מפסיד להילחם בחיים - במציאות, ונותן לדברים לזרום.
יתכן שיש פה דברים נוספים.

אתן דוגמא נוספת: נניח שהלכתי לישון מאוחר כי "בזבזתי את הזמן", לא עשיתי כלום. אני מייחס לאותו ביזבוז זמן כתוכנית אלוהית, ואמר עליה תודה. גם אם אינני מבין מדוע הדברים התרחשו כך, אני אומר עליה תודה. ההשפעות של תרגיל זה מאוד מעניינות.


לפי ניסיוני, כדאי לנסות להודות על כל מה שקורה, עם "דגש מיוחד" גם על הדברים שנחנו לא נוטים להגיד עליהם תודה באופן אוטומטי.
בשביל להדגיש: בתוך התודה אני מתייחס גם למחשבות המכווצות אותי (אני מודה עליהן), בדברים הפחות טובים שקורים לי (אני מודה להן)...

ההשפעה החיובית עשויה להיות גדולה גם אם לא ברור בדיוק כיצד היא עובדת.