יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

מלכודת הסליחה: לא חייבים לסלוח

אחת הטעויות הגדולות של אנשים שעובדים על ההתפתחות שלהם היא "מלכודת הסליחה".

יתכן שיש אנשים שאנחנו כועסים עליהם באופן יוצא דופן. כאלה שעשו לנו, להרגשתנו, דברים רעים כל כך שאנחנו לא מסוגלים לסלוח להם.

אצל חלק מהאנשים שעוסקים בהתפתחות אישית, נפשית-רוחנית, יש דעה קדומה שהם צריכים לסלוח לאנשים אלה. יש להם מחשבות/הרגשות מהסוג:
  • עד שלא נסלח להם לא נתפתח/ לא נוושע
  • חייבים לסלוח אחרת אנחנו לא בסדר
  • וכד'
כאשר מנסים לסלוח בכוח, לעתים קרובות זה לא עובד.

לפי הבנתי לא חייבים לסלוח בכלל. אפשר בהחלט להמשיך לכעוס, לתת לדברים להתרחש בתוכנו (גם אם זה כעס/ טינה/...). לפעמים הגאולה מגיעה אלינו כאשר אנחנו מצליחים להודות שאנחנו לא מסוגלים לסלוח ו/או לא רוצים לסלוח.


בהערת סוגרים אפשר להגיד שהסליחה היא בכלל לא התפקיד שלנו, זהו התפקיד של האדם עצמו עם עצמו ושל יחסיו עם אלוהים.

במשך הזמן נלמד לסלוח לעצמנו - וזה מספיק.

תגובה 1:

yosh אמר/ה...

הסליחה חשובה לך ואין לה דבר עם זה שאת חושבת לסלוח לו. הכעס הוא שלך והכעס גם כאשר מבטאים אותו הוא פוגע בבריאות שלך. הכעס נוצר כאשר אין לנו אמון באלוהים ומרגישים שלא היה צריך לקרות משהו (למשל מה שעשה לנו אדם אחר). אבל הכל מנוהל ע"י אלוהים (וגם הכעס שלנו) ואל כן הדבר הנכון הוא להיות מודע לזה שכל מה שקרה הוא לטובה (למרות שאנחנו לא רואים את זה -נפלאות דרכי האל) ואז הסליחה פשוט קורת מעצמה.

רשומות פופולריות