אני מתכוון הן במיקרו (במבט הצר) והן במקרו (במבט הרחב).
למשל:
במבט ה"צר"
- תיכננו את היום באופן מסוים ויצא אחרת.
- פגישה שהיתה צריכה להתקיים לא התקיימה
- היינו צרכים להספיק לעשות משהו ולא הספקנו
- אנחנו מחכים יותר מידי זמן בתור
- אנחנו ממתינים יותר מידי בזמן בטלפון
במבט ה"רחב"
- החיים שלנו היו צריכים להתנהל אחרת
- היינו צריכים להשיג תואר מתקדם בשלב מוקדם יותר
- היינו צריכים להיות יותר עשירים
- היינו צריכים לפתור כבר את הבעיות הפסיכולוגיות שלנו/ את התלות שלנו...
- היינו צריכים להיות במבנה משפחתי אחר (נשואים/ הורים/ סבים...)
לעתים קרובות נראה שהדברים שהיו צריכים להתנהל אחרת התנהלו באופן מעוות בגללנו או בגלל אחרים.
אנחנו יכולים לכעוס על עצמנו, על אחרים...
כל מחשבה שכזאת מתנגדת למציאות. כלומר לכעוס על עצמנו ממה שהיה צריך לקרות לדעתנו לעומת מה שקרה בפועל זה לגיטימי. אבל ז גם מהתווכח עם המציאות.
העובדה שכך התנהלו הדברים יכול לעזור לנו לקבל את המחשבה שכך הם התנהלו.
יכול להיות שלמעשה מה שנראה לנו שלא כך היה צריך להתנהל הוא בעצם הדרך הכי מתאימה לדברים להתהל.
אולי הדברים התנהלו באופן הכי נכון והכי מדוייק?
אפשר לנסות למצוא דוגמאות שדברים התהלו אחרת ממה שחשבנו ובסופו של דבר הם יצאו לטובה.
אולי יש תוכנית אלוהית, אולי הדברים תנהלו כפי שהיו צריכים להתנהל?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה