לפני כמה זמן אפף אותי שלא הייתי מרוצה ממנו. מישהו התנהג בצורה שממש העליבה אותי, פגעה בי ועוד.
הרבה התווכחתי איתו בתוכי, כעסתי עליו בתוכי ועוד (לא היה אפשר לדבר איתו).
אחרי שראיתי שהכיוון הזה לא עובד והזמנתי דברים חדשים, פתאום עלה בדעתי התובנה שבעצם הצורה שהוא התנהג אלי ממש התאימה לי. ממש ממש היתה טובה לי.
עד עכשיו אני לא יכול להסביר למה היא טובה לי, למה היא התאימה לי, אבל כשחוויתי/ חשבתי/ הרגשתי את זה משהו בי נרגע, השתחרר והחל להרגיש טוב. משהו בי מאוד רצה שהוא יתנהג ככה.
התחלתי להגיד תודה על ההתנהגות שלו, מבלי להבין אפילו במה דברים אמורים ולמה. התודה עשתה ועושה לי משהו חיובי (גם אם אני לא יודע עדיין להסבירו).
אני מספר זאת מכיוון שזה נתן לי שני רעיונות לתרגילים (ידועים ובכל זאת)
- התרגיל הראשון שלשמו כתבתי את הפוסט הזה הוא פשוט להודות למשהו רע, לא רצוי שקורה לי. מתוך אמונה שאם הוא קורה אז הוא טוב, יש לו מטרה טובה.
קרוב לוודאי שהתרגיל מסלק או משחרר את ההתנהגות לסיטואציה כי הוא מקבל אותה.
בכל מקרה הוא מאוד עובד.
הרעיון להגיד תודה על משהו שלילי, משהו שלא נעים, להגיד עליו כמה זמן תודה (רגע/שעה/ יום/ מידי פעם /תקופה וכד')
להגיד תדוה על הסיטואציה בכל פעם כשהיא קוראת בתוכנו.
התוצאות הן מרשימות ביותר.
ההנחה שכל מה שקורה קורה לטובה היא כמובן יפה, ואפשר לראות את התרגיל כתומך בתובנה הזאת. יחד עם זאת אני לא מציע לעשות את התרגיל במקום להביע רגשות כמו כעס, זעם וכד'. רגשות אלה הם בעיני חשובים להבעה בסיטואציות מסוימות.
(על התרגיל השני אכתוב פוסט מיוחד, שהוא פשוט לעשות תרגיל להודות לכל דבר שקורה לי היום. כל דבר, בין אם הוא טוב, או לא טוב).
רשומות
